דיפלומטיית השוק החדשה

היה הייתה דיפלומטיה, אבל היום היא מתה. מנהיגי העולם שמבינים זאת נראים היום כמו סוחרי שטיחים, שיודעים שהקונה בשוק יוכל להתמקח על המחיר ולהסתפק בפחות. במקרים רבים כמו של טראמפ ושל סלביני ודי מאיו באיטליה, נראה כי ההתנהלות כוללת שיטוח של שדה הקרב, על מנת לזכות בוויתורים מהצד השני ובאהדת ההמון. הנקודה היא שנראה שההתנהלות הזו אכן מובילה לתוצאות, כמו במקרה של טראמפ שכבר הצליח לקיים חלק נכבד מהבטחות הבחירות שלו.

לא שמיקוח ומשא ומתן נעדרו מהדיפלומטיה עד עתה, ובחדרי חדרים נרקמו עסקאות, הטונים הורמו ונעשו ויתורים. ואולם, איש לא שמע את אובמה מאיים להחריב באש וזעם את צפון קוריאה, וכלפי חוץ הכל נערך באופן שליו ונעים ככל האפשר – רק כדי לא להרגיז נמרים של נייר ונמרים אחרים. אז אפשר להגיד הרבה דברים על הסגנון של טראמפ, אבל נראה שהוא הצליח לזהות את המוכנות של קים לרדת ממחיר המדבקה, אם רק יגרמו לו להבין שבעוד רגע הדלת נסגרת לתמיד. כך הצליח להוציא, לפחות לעת עתה, התחייבות לפירוק הנשק הגרעיני של הצפון קוריאנים – ואפילו הגישו את מועמדותו של הנשיא לפרס נובל לשלום.

הדברים הללו לא נעלמו מעיניהם של מנהיגים ברחבי העולם, שמתחילים יותר ויותר לאמץ התנהלות ישירה ובוטה גם כלפי חוץ, עם התבטאויות שסוג שלא שמענו בעבר. כך למשל, כאשר שר הפנים החדש של איטליה אומר שמדינתו איננה מחנה הפליטים של אירופה, ההרגשה היא שמישהו מתכוון לשבור את הכלים. למנהיגי האיחוד האירופי יש בהחלט מה להפסיד, והטראומה של הברקזיט עוד מהדהדת, כך שיכול להיות שאסטרטגיית ה- "תחזיקו אותי" של סלביני וחבריו לממשלה תצליח להביא לירידה מהמחיר של מדבקת האיחוד.  

 

Leave A Comment